חנות
מהו חיבור DSL? כיצד פועלים סיבים אופטיים? מה ההבדל בין קידוד אנלוגי לדיגיטלי? מה המשמעות של ייצוג מידע בינארי וכיצד משתמשים בו בעולם המחשבים? במאמר הבא נענה בצורה ברורה ומסודרת על שאלות אלו ועוד רבות אחרות
אם גם אתם מרגישים לפעמים נבוכים מול שלל המושגים והביטויים הקשורים בעולם ספקיות האינטרנט, אנחנו כאן בשביל לעשות לכם סדר, אחת ולתמיד.
בשורות הבאות נסקור את הטכנולוגיות העיקריות המשמשות לחיבור מכשירים לרשת. חשוב להדגיש כי איננו עוסקים כעת באינטרנט סלולארי, אלא רק בחיבור אינטרנט קווי.
1. DIAL UP – חייגן
חיבור באמצעות חיוג היא טכנולוגיה ישנה שכבר כמעט ואינה נמצאת בשימוש כיום.
אם אתם מעל גיל עשרים, ייתכן ואתם עדיין זוכרים את הימים בהם כשמחשב הביתי היה מחובר לרשת האינטרנט, לא היה ניתן להשתמש בטלפון. האזנה לשפופרת בזמן שמחשב היה מחובר לרשת, הייתה מספקת חוויית האזנה צורמת במיוחד של סדרת רעשים סטטיים חזקים.
חייגן כשמו כן הוא. המחשב היה למעשה מחייג על גבי קו הטלפון אל ספק האינטרנט, והמידע היה מועבר הלוך ושוב בצורה אנלוגית.
על מנת להבין טוב יותר את משמעות הביטוי, נסביר בקצרה את ההבדל בין מידע אנלוגי לדיגיטלי.
בטכנולוגיה דיגיטלית המידע מועבר בקידוד בינארי. המשמעות היא כי ישנם רק שני צורות של מידע, מה שמתואר בדרך כלל כ'0′ ו'1′. בה במידה מידע בינארי יכול להיות מקודד בשבב דלוק ושבב מכובה, ברז מים פתוח או סגור, עיגול או משולש וכן הלאה. עיקר ייחודו של הקידוד הבינארי הוא בכך שהוא מסוגל לייצג כל סוג של מידע על ידי שימוש בשני תווים בלבד.
כשאנו רוצים לייצג מידע באמצעות קידוד בינארי, אנו מרכיבים סדרות של תווים באורך קבוע, כשהקומבינציה המשתנה של כל סדר מייצגת תו אחר. אם לא הבנתם את המשפט האחרון, תבינו אותו מיד על ידי הדוגמאות הבאות:
בקידוד בינארי הספרה 1 מיוצגת באמצעות הספרה 1. פשוט וברור. הספרה 2, לעומת זאת, מיוצגת באמצעות הספרות 10, ולא 2, משום שאין באפשרותנו להשתמש בשום תו מעבר ל'1′ או ‘0', זוכרים?
המספר 10 מיוצג באמצעות הסדרה ‘1010', והמספר 1010 יוצג בסדרה ‘1111110010'.
לא ניכנס כאן להסבר המדויק כיצד נקבע הייצוג הבינארי של כל תו דיגיטלי. כרגע נתמקד רק בהבנה של הקונספט לפיו ניתן להציג כל תו של מידע על ידי שימוש בשני תווים בלבד כשמחלקים אותם לסדרות.
בקידוד אנלוגי לעומת זאת, נעשה שימוש במספר רב יותר של תווים על מנת לייצג את המידע. לשם משל, כשאנו כותבים מסמך אנו משתמשים בכל אותיות האלף בית על מנת ליצור מילים בעלות משמעות. אליהם אנו מוסיפים גם סימני פיסוק, נקודות וכן הלאה. אילו היו ברשותנו אך ורק את האות אלף והאות בית, ובאמצעותם היינו צריכים ליצור קבוצות של רצפים שונים על מנת לייצג את כל שאר האותיות, הדבר היה גוזל מאיתנו שעות ארוכות ומפרכות של כתיבה אינסופית.
(ליתר ביאור, נוסיף כי עיקר ההבדל בין מידע אנלוגי לדיגיטלי טמון בעובדה כי מידע דיגיטלי מורכב ממנות בדידות של מידע, בעוד מידע אנלוגי מורכב מאינסוף מנות של מידע.
הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא שעון מחוגים לעומת שעון עם מסך אלקטרוני. במסך האלקטרוני אנו יכולים לראות מספר מוגבל של ספרות. אנו יכולים לראות את הספרה 1 ולאחריה את הספרה 2, אולם איננו יכולים לראות את שברי המספרים שביניהם.
בשעון מחוגים – אנלוגי, המחוג יכול להימצא על הדקה 1, על הדקה 2, או בכל נקודה זעירה שנמצאת ביניהם, מה שיוצר למעשה רשימה אינסופית של מספרים שהמחוג יכול לייצג באופן תיאורטי).
ולענייננו, חיבור חייגן הוא חיבור אנלוגי, מכיוון שהוא מעביר את המידע על גבי קווי הטלפון, שגם שם המידע מועבר באופן אנלוגי. המידע הנשלח מן המחשב אל הרשת עובר המרה באמצעות מודם מקידוד דיגיטלי לאנלוגי, ובמחשב שמקבל את המידע המודם ממיר את המידע בחזרה לקידוד דיגיטלי.
אם למשל לקחנו שתי שפורפרות ריקות וחיברנו ביניהן באמצעות תיל נחושת מתוח, נוכל לשוחח זה עם זה משני עברי קו הנחושת. המידע שיתקבל בכבל הנחושת אינו מקודד בצורה בינארית, אלא יוצר רטט משתנה על פי גלי הקול שלנו ויוצא מצידו השני של התיל באותו האופן.
מכיוון שטלפון קווי עושה שימוש בכבלי נחושת ובקידוד אנלוגי, גם חיבור האינטרנט שעל גביו מיוצג באותו האופן. תדרים שונים שנקלטים בכבל הנחושת מפוענחים בצידו השני כתווים שונים, ומכיוון שקשת התדרים הנקלטת היא רחבה מאוד, גם מגוון התווים שניתן לייצג באמצעותם הוא רב.
זוהי גם הסיבה לרעש הסטטי העולה ויורד שנשמע מן השפופרת בעת שימוש בקו טלפון לחיבור באמצעות חייגן. הרעש העולה והיורד מייצג תדרי קול משתנים שמייצגים תווים אנלוגיים שונים.
החיבור באמצעות חייגן הוא מיושן ורב חסרונות. ישנו צורך בחיבור מחדש באמצעות חיוג בכל פעם שמתחברים לרשת, ומהירות הגלישה איטית באופן קיצוני ביחס למה שאנו רגילים אליו כיום. מסיבות אלו כנראה לא תתקלו באפשרות לחיבור בחיוג בשום מקום מלבד בהגדרות הרשת של ווינדוס.
2. DSL (Digital Subscriber Line)
DSL היא טכנולוגיה שנכון לעכשיו, (מאי 2021) נמצאת עדיין בשימוש נרחב של לקוחות חברת בזק.
DSL משתמשת עדיין בקווי הנחושת של קו הטלפון על מנת לחבר מחשבים לרשת האינטרנט, אולם בניגוד לחייגן, טווח התדרים שהמחשב משתמש בו על מנת לקודד ולקרוא מידע גבוה מזה של שיחות הטלפון, מה שמאפשר להשתמש באינטרנט ולשוחח בטלפון על גבי אותו הקו בו זמנית.
עוד הבדל בין חיבור באמצעות חייגן לחיבור DSL הוא שחיבור DSL אינו ממיר את המידע מדיגיטלי לאנלוגי, אלא מבצע את התקשורת כולה באותות דיגיטליים.
היה ניתן לחשוב על פי ההיגיון הפשוט, כי קידוד אנלוגי מאפשר העברת מידע בקצב גבוה בהרבה מזה שמאפשר קידוד דיגיטלי, משום שהעובדה כי ייצוג דיגיטלי משתמש בשתי תווים של מידע בלבד מאלצת שימוש במספר עצום של תווים בינאריים על מנת לייצג כמות קטנה יחסית של מידע. ייצוג אנלוגי לעומת זאת, עושה שימוש במנעד רחב של תווים, מה שמאפשר חיסכון משמעותי במספר התווים הנדרשים בשביל להציג מידע.
בכל זאת, דווקא הקידוד הדיגיטלי יעיל בהרבה מזה האנלוגי, וזאת מכמה סיבות.
ראשית כל, בחיבור חייגן המידע המועבר מן המחשב ואליו אל רשת האינטרנט עובר המרה האמצעות מודם מקידוד דיגיטלי לאנלוגי ולהיפך, כפי שכבר הסברנו קודם. תהליך זה אורך זמן, וזמן זה נחסך בקידוד דיגיטלי שאינו דורש המרה.
שנית, באמצעות קידוד דיגיטלי אין חשש מטעויות בקריאת המידע, משום שההבדל בין שתי האותות הבינאריים ברור מאוד וקל לפיענוח. בקידוד אנלוגי, לעומת זאת, על הרכיב שמקבל את המידע לפענח את התדר המדויק של כל אות ואות, ודבר זה עלול להוביל לשגיאות בקריאת המידע במידה והתדרים השתנו מעט במעבר על גבי הרשת.
על חיבור הDSL של המחשב מותקן פילטר, שתפקידו הוא ליצור הפרדה מלאה בין התדרים המשמשים לגלישה ברשת לאלו המשמשים לשיחות טלפון, מה שמאפשר שימוש בטלפון ללא רעשים סטטיים או הפרעות.
למרות כי DSL היא אחת משיטות החיבור לרשת הנפוצות ביותר, היא עתידה ללכת ולהעלם במהלך השנים הבאות לטובת הסיבים האופטיים שנפרסים כעת בקצב מואץ.
חיבור דומה לחיבור DSL הוא חיבור בכבלים. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בכבלי הטלוויזיה על מנת להתחבר לאינטרנט, בדומה לשימוש שDSL עושה בקווי הטלפון. חיבור בכבלים בדרך כלל מספק מהירויות גבוהות בהרבה מאלו של חיבור DSL, מה שמציב אותו כאלטרנטיבה עדיפה.
בישראל חברת HOT משתמשת בתשתית הטלוויזיה שלה על מנת לחבר את לקוחותיה לרשת. היא מציעה מהירות גלישה שמגיעה עד ל500 מגה, בניגוד לבזק שמגיעה ל200 מגה בלבד.
3. סיבים אופטיים
טכנולוגיית סיבים היא הטכנולוגיה החדשנית ביותר בתחום האינטרנט.
רשת הסיבים האופטיים מתבססת על העברת מידע באמצעות אור. השימוש באור מספק יתרון משמעותי מבחינת מהירות, משום שאור הוא למעשה הדבר שנע במהירות הגבוהה ביותר ביקום. מהירות האור קרובה ל300,000 קילומטר לשנייה, מה שמבחינה טכנית אומר כי העברת קרן אור מצדו אחד של כדור הארץ לצידו השני תהיה מהירה כל כך עד כי היא תראה לנו כמתרחשת באופן מידי.
היתרון השני הוא המרחק. העברת מידע באמצעות אור היא פשוטה ויעילה יחסית גם למרחקים עצומים. לכן שיטה זו אפקטיבית מאוד בהעברת מידע ברשת בין יבשות.
החיסרון של טכנולוגיית הסיבים האופטיים היא כי היא יקרה יותר לפריסה, משום שהקו האופטי עשוי מצינוריות דקיקות עשויות זכוכית או פלסטיק שקוף בתוכם עובר האור, ולא מנחושת כמו קווי האינטרנט של טכנולוגיית DSL.
כשמידע נשלח מהמחשב שלנו אל רשת הסיבים, הוא עובר דרך ממיר מיוחד שהופך את המידע הדיגיטלי לאותות של אור, כשהמחשב שיקבל את המידע ישתמש באותו ממיר על מנת להפוך את אותות האור הללו בחזרה למידע דיגיטלי.
סיבים אופטיים מספקים כיום את חוויית השימוש הטובה ביותר בשוק, בפער עצום ביחס לטכנולוגיות הקודמות.
כיום מהירות האינטרנט בישראל על גבי רשת הסיבים מגיעה עד ל1000 מגה הורדה ו100 מגה העלאה, אולם תיאורטית רשת סיבים יכולה להגיע בקלות רבה למהירויות גבוהות בהרבה.
מעבר למהירות הגבוהה, סיבים אופטיים מספקים גם זמני תגובה קצרים במיוחד, מה שיכול להיות משמעותי מאוד במשחקי רשת ועבודה על מחשב מרוחק.
פריסת הסיבים האופטיים בישראל התעכבה במשך שנים ארוכות מסיבות רגולטוריות. עלויות הפריסה הגבוהות יחסית של רשת הסיבים הפכה את הפריסה ללא כלכלית באזורים מדוללי אוכלוסיה, כגון פריפריה ושכונות של בתים צמודי קרקע. חברות האינטרנט ובזק בראשן היו מעוניינות לפרוס את הסיבים רק באזורים בהם ההשקעה הייתה מחזירה את עצמה, אולם משרד התקשורת התעקש לאלץ את בזק לפרוס את רשת הסיבים בכל הארץ על מנת לקבל את האישורים הנדרשים.
מחלוקת זו התגלגלה במשך שנים ללא פיתרון, אך משבר הקורונה הביא להבנה של כל הצדדים כי אינטרנט מהיר חיוני לכלכלת ישראל לא פחות ממערכת תחבורה וחברות הייטק, ואינו נחלתם הבלעדית של שחקני מחשב ומשתמשים ביתיים.
במהלך משבר הקורונה נחתמו סוף סוף הסכמים שעשו סדר רגולטורי בנושא, וקצב החיבור של בתים לסיבים האופטיים כיום הוא בשיא.
ניתן להניח במידה רבה של וודאות כי הסיבים האופטיים יהיו בקרוב חיבור הרשת הנפוץ ביותר, ורשת הDSL תלך ותעלם בקצב גובר והולך עד שהשימוש בה יופסק כליל.
לסיכום:
במאמר סקרנו בקיצור את שלושת טכנולוגיות האינטרנט הביתי העיקריות. הסברנו את ההבדלים הבסיסיים שבין מידע אנלוגי לדיגיטלי, מהו ייצוג בינארי, והבנו כיצד סיבים אופטיים מספקים את חוויית השימוש הטובה והיעילה ביותר.
נהניתם? מצאתם טעות? מוזמנים לשתף אותנו בתגובות.
תודה שקראתם!
רוצים לשאול או להתייעץ?
פשוט הרימו טלפון, או שלחו ווצאפ, או מייל, מה שהכי נוח לכם.
נציגי המכירות התותחים שלנו יעזרו לכם בסבלנות ובכיף.
055-2763764
055-2763764